כמעט כל עסק מחזיק היום מידע אישי, ורבים משתמשים בכלי בינה מלאכותית. הדין מטיל חובות ברורות על אבטחת המידע ועל השימוש בו. המשרד מלווה עסקים בעמידה בדרישות, ומייצג נפגעים מפגיעה בפרטיות ברשת.
חוק הגנת הפרטיות ותקנות אבטחת המידע מחייבים כל מי שמחזיק מאגר מידע אישי לאבטח אותו ברמה שמתאימה לרגישות המידע, להשתמש בו רק למטרה שלשמה נאסף ולאפשר עיון ותיקון. תיקון 13 לחוק הרחיב את סמכויות הפיקוח והאכיפה של הרשות להגנת הפרטיות.
פגיעה בפרטיות היא גם עוולה אזרחית, וניתן לתבוע עליה פיצוי. ברשת, שיתוף פוסט משמיץ נחשב ״פרסום״, ואילו סימון ״לייק״ לא (רע״א 1239/19 שאול נ׳ ניידלי). שימוש מסחרי בשם או בדמות של אדם בלי הסכמה מקים זכות תביעה (ע״א 8483/02 אלוניאל נ׳ מקדונלד).
אין בישראל חוק ייעודי לבינה מלאכותית, והשימוש בה כפוף לדינים הקיימים: פרטיות, זכויות יוצרים, הגנת הצרכן וחובות מקצועיות. עסק שמזין מידע אישי לכלי AI צריך לבדוק הסכמות, תנאי שימוש ומקום אחסון המידע.
אלה היסודות שעליהם נבנה התיק. חסר באחד מהם הוא לרוב המקום שבו הצד השני ינסה לתקוף.
השאלות שעליהן ההכרעה נשענת בפועל.
הערכת סיכויים מבוססת נעשית רק לאחר עיון במסמכים ובראיות של המקרה הספציפי.
פסקי דין שקובעים את הכללים בתחום. ההפניות לצורך הסבר כללי, ויש לבחון את הדין העדכני בכל מקרה.
הסעדים שבית המשפט או הגוף המוסמך יכולים לתת.
כלים שאפשר להפעיל לפני ההליך או במהלכו, לפי הנסיבות.
נוסח החוקים והתקנות זמין במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת ובאתר gov.il.
כן. חובות אבטחת המידע חלות גם על עסקים קטנים, בהיקף שמותאם לגודל המאגר ולרגישות המידע.
תלוי במידע, בכלי ובהסכמות. כדאי לקבוע נוהל פנימי לפני שמתחילים, ולבדוק את תנאי השימוש של הכלי.
שלחו כמה מילים על העניין, אפשר לצרף מסמכים, ותקבלו מענה אישי של עו״ד זריהן.
הדרך המהירה היא הודעת וואטסאפ: כמה מילים על העניין, ותקבלו מענה אישי.
וואטסאפ, טלפון או דוא״ל. מה שנוח לכם.
